אזהרה: הסבר זה אינו הסבר
רשמי של REDHAT. ההסבר הרשמי נמצא
כאן
מצרכים דרושים:
1 מחשב עם מעבר מסוג 386 או יותר טוב וכונן תקליטורים תקני.
1 תקליטור של רד-הט לינוקס אותו ניתן להשיג ממספר רב של מקורות כמוזכר באתרינו.
1 רשימה של כל החוטרה במחשב כולל שם הדגם המדויק, תיעוד )אם קיים(
מספרי פסיקות IRQ, וכיו"ב. במיוחד רצוי שיהיו נתונים על המסך
ועל כרטיס המסך
3 שעות חופשיות ללא הפרעה.
הכנות מוקדמות:
יש לוודא שהרשימה שהכנת מלאה, עליך לדעת את כל המידע הדרוש על כל פריט
חומרה אותו אתה רוצה שלינוקס תפעיל, רוב הסיכויים שההתקנה תזהה את הרכיבים
אבל אין שום סיבה להסתכן, מאותה סיבה רצוי לבדוק אם החומרה שלך יכולה לרוץ
עם לינוקס. גם כאן, אלא אם כן על המוצר מסומן "לחלונות בלבד" הסיכויים שהוא
לא יפעל עם לינוקס הם אפסיים, אבל תמיד שווה לבדוק.
גם תמיד עדיף לרשום את הקונפיגורציה של ה BIOS - בעיקר אם הדיסק הראשי שלך
(Primary Master) הוא במצב LBA או במצב רגיל. (למען האתחול)
הבנת מערכת הקבצים:
מערכת הקבצים של לינוקס פועלת על כמה מחיצות Partitions שיכולות להיות
ממוקמות על מספר דיסקים או על אחד. מחיצה היא חלוקה פנימית של כונן פיזי
ליחידות קטנות יותר נפרדות אחת מהשניה, תחת דוס הדבר נקרא כוננים לוגיים.
אם יש לך דיסק גדול אני מניח שאתה מכיר את הבעיה ב FAT16 שמכריחה אותך לחלק
את הדיסק למספר דיסקים קטנים (לדוגמה, דיסק פיזי אחד שמחולק לכוננים :C, :D)
לעומת זאת, בלינוקס, אין כונן :C או כונן :D בכלל. קיימות ספריות. תחשוב על
המחשב שלך כדיסק אחד ענקי שבו הכל מאורגן בספריות, אפילו דיסקטים הם חלק
מאותו מרחב גדול, ולא כונן נפרד משלהם. לדוגמא אם יש לך שני דיסקים קשיחים,
לינוקס תאחד בניהם לכונן אחד גדול. איחוד כל הכוננים נעשה בשיטה
שנקראת הערמה (Mounting). תחשוב על אזור הקבצים שלך כעל שטח ריק, על אותו
שטח אנחנו מערימים את הכוננים, כל כונן לספריה משלו, שנקראת נקודת ההערמה
(Mounting point). כל מחיצה אנחנו מערימים לנקודה אחרת וכך יוצרים את מערכת
הקבצים. ההערמה של הדיסקים הקשיחים מתבצעת אוטומטית עם הפעלת לינוקס.
שימוש במספר שיטות קבצים תחת לינוקס:
הרבה אנשים מכירים את הבעיה שדיסקטים שפורמטו תחת מקינטוש לא יעבדו תחת דוס
ולהיפך. זאת מכיוון שאלו שתי שיטות קבצים שונות. גם ללינוקס שיטת קבצים
משלה. אך ללינוקס יתרון, היא יכולה לקרוא משיטות קבצים אחרות גם כן.
היא יכולה כיום לקרוא ולכתוב מ FAT32 שזוהי השיטה של דוס וחלונות (חלונות
89 משתמשת בשיטת 23TAF שגם איתה אפשר לעבוד תחת לינוקס וחלונות TN
משתמשת בשיטת NTFS שאותה אפשר לקרוא אך לא לכתוב תחת לינוקס). לכן אם אתם
משתמשים שמפורמטים לדוס (כמו שרוב הדיסקטים מגיעים) אפשר לקרוא ולכתוב מהם,
למרות שמומלץ לפרמט אותם לשיטה של לינוקס (אבל אז לא ניתן יהיה לקרוא אותם
מחלונות או מדוס),
פה ראוי לציין שעל מנת להפעיל את חלונות עם לינוקס, יש להריץ
את חלונות על מחיצת דיסק שונה מאלה שבהן לינוקס רצה, חלונות לא יכולה לקרוא
קבצים של לינוקס! (אני לא ממליץ על חלונות בכלל אבל זוהי
הבחירה האישית שלך. אם אתה כן רוצה להפעיל את חלונות, התקן אותם לפני
לינוקס כי לפעמים חלונות דורסת את לינוקס, לינוקס לא דורסת את חלונות)
פינוי מקום במחיצות FAT16:
אם אתה מעוניין להקטין מחיצת FAT16 כדי לפנות מקום למחיצות נוספות ללא
מחיקת המחיצה, יש דרך. הדבר נחוץ כאשר רוצים להתקין את לינוקס על דיסק שבו
הדיסק לא חולק (לדוגמה בדיסקים הקטנים משני ג'יגה) ויש מקום פנוי. ע"מ
לעשות כך יש להשתמש בתוכנה FIPS שאפשר להשיג חינם באינטרנט או אפילו על
הדיסק של לינוקס בעצמו. אני לא חושב שזהו המקום להסביר על התוכנה.
אך בכלליות - לפני שמשתמשים בה יש לבצע DEFRAGMENT
דע את המחיצות שלך:
הארגון הכי פשוט של מחיצות בדיסק הוא ע"י הארבע האלה:
1. / ׁ(ספריית השורש) זוהי הספריה הראשית של מערכת הקבצים, בה יאוחסן הקרנל
(הליבה של המערכת) ועוד מספר קבצים חשובים של מערכת ההפעלה, זוהי
ספריה חשובה ביותר, בנוסף לכך כל הספריות שלא תבנה להם מחיצות משלהם יכנסו
כאן. במחשב שלי נתתי כ1 ג'יגה לספריית השורש.
2. usr/ (ספריית רוב התוכנות) רוב התוכנות והקבצים שבהם כל משתמשי המחשב
משתמשים נמצאים פה. בדרך מה שתמצאו פה זה קבצי הפעלה של תוכנות בהם כל
משתמשי המחשב משתמשים. במחשב שלי יש ג'יגה וחצי לתוכנות האלה. שימו לב
משתמשי חלונות - בלינוקס גודל של ספרית התוכנה קטן יותר מגודל ספרית התוכנה
בחלונות, זאת מכיוון שרק הקבצים הדרושים לתוכנה נמצאים שם. שאר הקבצים
)לדוגמא מסמכים, והעדפות אישיות( ימצאו בספרית הבית של כל משתמש.
3. emoh/ )ספריות הבית האישיות( לכל משתמש במחשב יש ספרית בית אישית שלו
שבה יש לו גישה ובה הוא מאחסן את הקבצים והמסמכים שלו. תוכנות שומרות
העדפות אישיות לכל משתמש בספרית הבית האישית שלו. אצלי במחשב יש כ 3 ג'יגה
לספריות הבית, אך זהו מספר שעשוי להשתנות מאוד, תלוי באופי השימוש של
המחשב, אם המחשב מארח מספר גדול של משתמשים והמשתמשים שומרים קבצי
מולטימדיה גדולים, אז גודל המחיצה צריך להיות גדול, אם במחשב משתמשים רק
שני אנשים ששומרים רק מסמכי טקסט, אפשר להסתפק במחיצה קטנה.
4. paws )קבצי החלפה לזיכרון( זוהי אינה ספריה אמיתי אלא מעין זיכרון
וירטואלי על הדיסק. מותר לכל מחיצת החלפה להיות בגודל של עד 721 מגה, עדיף
שהסכום של הזיכרון RAM של המחשב + מחיצת ההחלפה יהיה גדול מ 46 מגה. אני
משתמש ב 721 מגה. ככל שיש לך יותר זיכרון ביצועי המערכת משתפרים!
5. אני יודע שאמרתי רק ארבע ספריות, אבל הרבה פעמים תצטרך להפעיל עוד
מחיצות, מסוג FAT16 או FAT32 ע"מ להריץ את דוס או חלונות עליהם.
ועכשיו... להתקנה!:
אחרי שהחלטת את כל ההחלטות החשובות האלה, הגיע הזמן לצאת להתקנה.
חמושים בדיסקט אתחול ותקליטור ההתקנה של רד-הט לינוקס נצא אל ההתקנה הקסומה.
מומלץ גם ליצור דיסק אתחול של חלונות, שאם לא תצליח בהתקנה, שתמיד תוכל לחזור לחלונות...
אם אין לך דיסקט אתחול ניתן ליצור אחד דרך תוכנה שנמצאת על הדיסק,
או באינטרנט (Rawrite). כדי ליצור את הדיסקט אתחול הזה יש להכניס את דיסק ההתקנה של REDHAT להקיש במצב MS-DOS:
X:\DOSUTILS\rawrite X:\images\boot.img a:\
X זה האות של כונן התקליטורים שלך. אם הכונן תקליטורים הוא D אז במקום X כתוב D
בואו נתחיל את המסע הקסום ע"י כך שנתקע את דיסקט
האתחול בכונן הדיסקטים ונפעיל את המחשב.... לאחר מספר רגעים, יופיע מסך
ובתחתיתו תתבקש לענות על boot: הקש על אנטר.
ההתקנה מתחילה:
כאשר תראה את המסך של תוכנית ההתקנה, ותתבקש לבחור שפה, בחר באנגלית,
לאחר מכן תתבקש לבחור במקלדת, בחר במקלדת Hebrew. כשתתבקש לבחור בשיטת ההתקנה
בחר ב CD-ROM. ייתכן שתתבקש לתת פרטים על סוג כונן התקליטורים שברשותך,
ברגע שהכונן יזהה את התקליטור ההתקנה תמשיך. כאשר תישאל האם להתקין או
לעדכן את המערכת בחר להתקין - Install. עכשיו תישאל האם לסוג ההתקנה, עדיף שתבחר
Custom. שאר סוגי ההתקנה אמנם יותר קלים אך אינם מתחשבים בך ומוחקים לך
חלקים רבים מהמחשב (כמו חלונות). לכן עדיף לבחור ב Custom.
אם ברצונך להשתמש בהתקני SCSI (כונן זיפ, צורבים, ועוד...)
ענה כן כאשר תישאל, אחרת ענה לא והמשך את ההתקנה, אם בחרת כן, ייתכן שתיאלץ
לבחור ידנית את סוג חומרת הסקאזי מתוך רשימה.
החלוקה למחיצות, הקטע החשוב ביותר שתוכל לשלוט עליו:
קודם כל, בחר ב Disk Druid כאשר תישאל. תוכנה זאת פשוטה וקלה יותר מfdisk.
ועכשיו עוד קטע טכני קצרצר... לכוננים שלך אין שם כגון :C או :D אלא שם כמו
hdb2, hda7, או sda1. הכוונה באות הראשונה היא אם הכונן הוא כונן SCSI )S)
או כונן IDE (H) האות השלישית מסמנת איזה דיסק, והמספר את מספר המחיצה.
במסך ישנם שני חלקים, החלק העליון, שכולל את כל המחיצות הקיימות, והשני
הכולל את סטטוס ניצולת הכוננים הפיזיים שלך. לחלק העליון מספר עמודות, והן:
Mount Point: נקודות ההערמה, לדוגמה - home/
Device: הכונן הפיזי והמחיצה
Requested: שטח הדיסק שאתה מבקש לפנות בשביל המחיצה
Actual: שטח הדיסק המפונה בשביל המחיצה
Type: סוג המחיצה (שיטת קבצים \ החלפת זכרון)
העמודות של סטטוס ניצולת הכוננים הפיזיים הן די פשוטות וחסרות משמעות.
גם הכפתורים צריכים להיות ברורים לכן לא ארחיב עליהם.
כאשר תוסיף או תערוך מחיצה קיימת תקבל חלון עם פרטים על המחיצה, שדותיו הם:
Mount Point: כאן אתה בוחר מה תהיה נקודת ההערמה.
Size: גודל שחובה על המחיצה לקבל
Growable: האם אתה מרשה למחיצה לקבל עוד מקום על חשבון מקום עודף בדיסק
Allowable drives: באילו כוננים פיזיים אתה מרשה למחיצה להיות
Type: סוג \ שיטת הקבצים של המחיצה והאפשרויות הן:
Linux Native: מחיצת לינוקס רגילה לקבצים
Linux Swap: מחיצה להחלפת הזיכרון
ברגע שתסיים וארגון המחיצות יהיה לטעמך לחץ על אישור.
זכור לשמור את המחיצות של דוס שאתה משתמש בהם! אל תעשה בהם שום שינוי חוץ
מלקבוע את נקודת ההערמה שלהם, אחרת ייתכן ותמחק אותן!
לאחר שלחצת על אישור, סיימת את הקטע הקשה, ומעכשיו הכל קל.
(ומעכשיו אין לך אפשרות להתחרט כי בנית מחיצות לינוקס על המחשב!)
אם בכל זאת אתה רוצה להתחרט זה יהיה טיפה יותר מסובך... אבל לא נרחיב על כך
פירמוט הדיסק:
אולי זה נשמע רע, אבל זה טוב. אנחנו מפרמטים את הדיסק לסוג המערכת של לינוקס עכשיו.
אתה תישאל אם לפרמט את איזור החלפת הזיכרון, ענה בחיוב על כל הסעיפים,
הסעיף הראשון קובע שתפרמט את המחיצה (שיהיה בה שימוש) והשני שלינוקס יבדוק
לפגמים בדיסק בזמן הבדיקה (עדיף שאפשרות זאת תהיה מסומנת)
פירמוט איזור החלפת הזיכרון צריך לקחת זמן קצר.
עכשיו תישאל אם לפרמט את שאר המחיצות, שוב ענה על הכל וסמן את האפשרות של
בדיקת שגיאות ופגמים בדיסק.
פירמוט אזורי הקבצים בדיסקים גדולים יכול לקחת הרבה זמן.
עכשיו צריך לחכות:
צריך לחכות עד שייגמר הפירמוט.
ולחכות
ולהמשיך לחכות...
וזהו
תוכנה להתקנה!
עכשיו תתבקש לבחור מה להתקין.
זהו שלב פשוט, בחרו את החבילות להתקנה...
תסתמכו על החושים, או (לבעלי דיסק גדול) תעשו את מה שאני עשיתי,
תתקינו הכל חוץ מאת הדוקומנטציה בשפות זרות. הבחירה היא פשוטה,
אתה תתבקש לבחור מספר חבילות, תבחר את אלו שאתה רוצה, אם אתה תרצה לעבור על
רשימת התוכנות ולבחור בצורה יותר ספציפית, תסמן את Select invidual packages
אם אתה רוצה ללכת בדרך שלי ולהתקין הכל חוץ מדוקמנטציה בשפות זרות, רד לסוף
הרשימה ובחר Everything ואת Select invidual packages. בתפריט הבא שתקבל
בחר את Documentation ותוריד את כל הדוקומנטציה שאתה לא רוצה. עוד טריק נוח
לשימוש הוא המקש 1F. הוא יתן לך מידע בקשר לדברים שברצונך להתקין.
ייתכן ויקרה שתוכנה שאתה רוצה להריץ צריכה תוכנה אחרת שלא התקנת
במקרה הזה תישאל האם להתקין את התוכנה, אני מציע להתקין אותה. )אחרת לא
תוכל להפעיל את התוכנה שאותה רצית להתקין(
לאחר שבחרת ואישרת החבילות יותקנו, זה עלול לקחת זמן, אם כונני התקליטורים
שלכם הם איטיים. (אל תדאגו, עשיתם כבר את רוב הדרך!)
עכשיו צריך לחכות:
צריך לחכות עד שייגמר הפירמוט.
ולחכות
ולהמשיך לחכות...
(זהו)
עידן הקונפיגורציה:
עכשיו תצטרך לקבוע קביעות שונות ומשונות לגבי החומרה שלך, מזל שאתה יודע את
הפרטים והמפרטים של החומרה שלך... )אם לא עשית רשימה אז ייתכן שאתה בצרה(
הקונפיגורציה הראשונה שלך תהיה העכבר, רוב הסיכויים שאתה יודע מהו העכבר
שלך, ובאיזה יציאה טורית הוא נמצא )או אולי PS/2(, וגם אם לא, אז רוב
הסיכויים שההתקנה תגלה אותו, וגם אם לא, רוב הסיכויים שתסתדר.
לאחר שבחרת את העכבר, תצטרך לבחור את המסך בשביל X. X זוהי הסביבה הגרפית
שתשתמש בה בלינוקס, ולכן חשוב שהיא תעבוד כמו שצריך. ההתקנה תנסה לזהות את
כרטיס המסך שלך, אם היא לא תזהה, תאלץ לבחור מתוך רשימה. אם הכרטיס לא
ברשימה בחר Unlisted Card ומזל גדול שאתה מכיר את החומרה שלך.
גם מסך אתה תצטרך לבחור, אם המסך שלך לא מופיע, אל תבחר מסך "דומה" אלא
באפשרות Custom - שוב פעם מזל שאתה יודע את תדרי הסריקה של המסך שלך.
(זה כתוב בחוברת שבאה עם המסך ולפעמים גם בגב המסך)
עכשיו ייתכן שתצטרך לדעת כמה זכרון יש לך בכרטיס, שוב מזל שאתה מכיר את
החומרה שלך... כאשר תתבקש לבחור Clockchip תבחר ב No clockchip setting
הבחירה הזאת תעבוד כמעט תמיד מכיוון ש X יגלה את זה לבד.
עכשיו תישאל אם לסרוק Probe את מצבי הוידאו, עדיף לענות כן, וכך זה יבחין
ברזולוציה הטובה ביותר עבורך, אם לא, תוכל לבחור אחת בצורה ידנית.
אם לא קרו תקלות הרי ש X מכוון כמו שצריך.
כאן תוכל לבחור אם להעלות את X בכל הפעלה של המחשב, אם ההודעה נראת לך בסדר, ואתה רוצה לעבוד כל הזמן עם
מערכת גרפית עדיף שתבחר ב"כן"
עכשיו תישאל אם המחשב שלך הוא חלק מרשת, הכוונה היא לא לחיבור אינטרנט דרך
הטלפון, אלא לרשת LAN. אם אתה לא מחובר לרשת כזאת, תענה לא ותמשיך.
עכשיו תישאל לאיזור הזמן. בחר את ישראל.
ועכשיו נמשיך בשאר הקונפיגורציה...
מספר שירותים באתחול המחשב,
ייתכן וברירת המחדל היא הרצת מספר יישומים מיותרים כגון שרת אינטרנט,
אם אתה רוצה להתחרט, תמיד אפשר ע"י שימוש בתוכנה setup (שימוש בתוכנה זאת
ייתן לך לשנות את כל הקונפיגורציה)
הפריט האחרון הוא התקנת המדפסת, בחר את המדפסת שלך מתוך הרשימה.
משימות מנהליות:
עכשיו תצטרך לקבוע את הסיסמה של המשתמש root, זהו מנהל המערכת שיכול להוסיף
ולמחוק משתמשים ויש לו גישה מלאה למערכת. תבחרו, סיסמה טובה, זה חשוב.
דיסקט אתחול:
תמיד תענה כן על השאלה הזאת. קח דיסקט ריק, או דיסקט לא חשוב והפוך אותו
לדיסקט האתחול, זהו דיסקט שיעזור במקרה שמערכת הפעלה אחרת מוחקת את LILO או
במקרה של בעיות באתחול המחשב. (וגם בתור דיסקט הצלה)
התקנת LILO:
לילו זוהי התוכנה שמעלה את REDHAT באתחול, היא גם יכולה
לשמש בתור בורר מערכות הפעלה. אתה תתבקש לבחור אם להתקין את LILO על ה MBR
( החלק שנטען כאשר המחשב עולה) או על המחיצה של /
כמעט תמיד תבחר MBR, אלא אם כןאתה משתמש בתוכנה כגון סיסטם קומנדר ואתה
רוצה להעלות את מערכת ההפעלה שלך דרכה, אבל כללית עדיף תמיד RBM.
בתיבת השיחה הבאה תצטרך לבחור אם להשתמש בלילו במצב לינארי, תבחר כן אם
הדיסק נמצא במצב LBA (זוכר שחיפשת ב BIOS ?), אם לא בדקת או אתה לא יודע,
אז תהמר על כן, כי חלונות משתמש במצב LBA )זוהי תוכנה פרימיטיבית בעלת גישה
מוגבלת לדיסק, ולכן מצב LBA נועד כדי לסייע לה(
לאחר מכן תתבקש לבחור איזו מחיצה\מחיצות לאתחל, השם תחת label הוא השם אותו
תצטרך להקליד כאשר יופיע הסימן :LILO boot והכוכבית מסמנת איזה מערכת תעלה
כברירת המחדל. (אני ממליץ על לינוקס, אבל ייתכן ותרצה להעלות את חלונות ע"מ
לשמור על שלום בית שתושביו הם עבדים של אימפריית הרשע מייקרוסופט ומעדיפים
שהמחשב יפעיל את חלונות בלי שהם יצטרכו לענות על השאלה הקשה והמפחידה boot)
סיום ואתחול:
לינוקס מותקן על המחשב שלך, אבל אנחנו לא ננטוש אותך, לפני שנסביר לך קצת
על לינוקס (וזוהי ההקדמה לפרק הבא בסדרה - איך להשתמש בלינוקס, למורגל \
מורעלי דוס, חלונות ושאר שיקוצי).
כעת המערכת שלך מתאתחלת, בסימן LILO boot: תוכל לבחור בין מערכות ההפעלה שקודם
בחרת( לחיצה על אנטר תביא אותך למערכת ברירת המחדל, linux יביא אותכם
ללינוקס. אתם תתבקשו להקיש שם וסיסמה, בתור שם הקישו root ובתור סיסמה
הקישו את הסיסמה שבחרתם לפני מספר דקות.
מה לעשות בתור root:
קודם כל תיצרו משתמש חדש בעזרת הפקודה
useradd name כש name זהו שם המשתמש, ביחרו בשם שלכם או בכינוי.
passwd name - יתן לכם לקבוע את הסיסמה של name
עכשיו אם אתם רוצים לסדר צלילים או לשנות את הקונפיגורציה לחצו setup
אם אתם רוצים להפעל את הממשק הגרפי אז צאו בעזרת exit
התחברו מחדש בתור המשתמשים שהמצאתם לפני כדקה ובשורת הפקודה הקישו startx
אתם ב - X.
הערה חשובה לסיום:
לעולם אל תצאו מהמערכת על ידי כיבוי המחשב!
ע"מ לצאת מהמערכת השתמשו בפקודה shutdown -h now וחכו עד שתוצג ההועדה
system halted )(פעמיים). יציאה בצורה אחרת עלולה לגרום לבלאגן רציני בדיסק.
